למי מתאים הטיפול?  

טיפול בהפרעות קשב וריכוז במבוגרים וילדים, ללא ריטלין
טיפול בבעיות נוירופסיכיאטריות כגון: אפילפסיה, חרדות, אוטיזם

 

הטכנולוגיה אותה משווקת NFB Waves מבוססת על פיתוח ייחודי של סוכנות החלל האמריקאית, היא ראשונה מסוגה בעולם ומאפשרת תרגול מתוחכם של המוח באמצעות משוב אינטרקטיבי לתיקון המחסור והעודף בגלי המוח. באמצעות הטכנולוגיה תרגול המוח אינו קשה ואינו משעמם. התרגול נעשה תוך צפיה בכל סרט DVD.

 

הטכנולוגיה  מאפשרת למטופל (מבוגר או ילד) ללמוד בעצמו כיצד להירגע ולהתרכז. הטכנולוגיה שולטת במשחק בעזרת גלי המוח ומתערבת במשחק באופן המלמד את המטופל להשתמש בגלי המוח הנכונים ( נוירופידבק ). הטיפול נעשה בקליניקה שלנו "מכון גלים" שממוקמת ביישוב צורית.

 

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות, התקשרו 052-337-2067
 
טיפול בהפרעות קשב וריכוז

 

נוירופידבק הינו תרגול ואימון המבוסס על מחשב  (Electro Encephalo Gram EEG) המחובר למכשיר המודד את פעילות גלי המוח באמצעות אלקטרודות הממוקמות על ראש המשתמש. לפני תחילת הטיפול נערך אבחון QEEG , ע"י מומחים המנתחים את הפעילות החשמלית המוחית ומוצאים את האזורים הדרושים טיפול. בעקבות אבחון זה נבנה פרוטוקול טיפולי אישי על-פיו מתבצע הטיפול. את השיפור התפקודי ניתן לראות כבר לאחר מס' מועט של מפגשים ועם הזמן השינוי ניכר בצורה ברורה וקבועה ! הטכנולוגיה של נאס"א יצרה ממשק אינטראקטיבי בין המח למכונה . הטכנולוגיה היא פריצת דרך ומבט מרגש אל העתיד. פעילות גלי המח נמדדת וניתנת לצפייה ויזואלית על גבי מסך המחשב. השימוש במערכת זו מאפשר למשתמש לאמן את המח לייצר גלים חשמליים בשיעורים הנכונים , המאפשרים מודעות עצמית גבוהה יותר, יכולת זיהוי טובה יותר של מצבים רגשיים , וויסות עוצמות תגובה והפחתת חרדות. תהליך הטיפול מתבצע בצורה מהנה של צפייה בסרטים, אינו מצריך מהמטופל כל מאמץ ומביא לתוצאות מדהימות אשר מקובעות גם לאחר סיום הטיפול.

 
אוטיזם

 

הספקטרום האוטיסטי (באנגלית: Autism Spectrum Disorders או ASD), המוכר גם כקשת האוטיסטית, הרצף האוטיסטי, או בשם המקוצר אוטיזם, הינו למעשה רצף של תסמונות אשר להן מכנה משותף. כלל התסמונות קרויות בשפה המקצועית גם הפרעה התפתחותית נרחבת (באנגלית: Pervasive Developmental Disorder או PDD).
כיום נהוג להתייחס אל הלקויות ברצף האוטיסטי כאל שילוב של לקויות קוגניטיביות (לקויות בתהליכי חשיבה מורכבים ומודעים) ותפישתיות (תהליכי עיבוד מידע חושי ראשוניים) , עם בעיה התפתחותית ורגרסיה תפקודית (במקרים קיצוניים יכולה להיות בעיה התפתחותית לחלוטין או רגרסיבית לחלוטין). לכל הלקויות האלו משייכים גורם גנטי מרכזי, אולם ישנו קושי רב לאתרו.
התנהגות אוטיסטית אופיינית הינה התנהגות חזרתית (אמירת אותו משפט שוב ושוב, נפנופי ידיים חוזרים או נדנוד חוזר של הגוף), ותחומי עניין מוגבלים. אצל רוב האנשים המשוייכים לרצף האוטיסטי נראה גם סימפטומים של הפרעות תנועה ושל הפרעות בויסות החושי.
אנו יודעים כי אצל אוטיסטים בדרגות שונות קיימות תבניות מוחיות לא תקינות שונות המשקפות את הבעיה הבסיסית של ההפרעה: פעילות חשמלית לא תקינה באזור מסוים במח, וכמו כן בעיות בקישוריות – קשרים לא תקינים בין אזורי מח שונים. הקשיים מהם יסבול האדם יהיו בהתאם לתחום האחריות של אזורי המח הפגועים. לדוגמא, פגיעה במערכת עצבית הקרויה "מערכת עצבי המראה", גורמת לחלק מהביטויים של חוסר היכולת לאמפתיה ולזיהוי רגשות אדם אחר. תופעה נוספת שכיחה היא עודף גלי ביתא באזורים מרכזיים קדמיים, האחראים בין השאר לנטיית אנשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי לבצע התנהגויות בצורה חוזרת ומקובעת.
אנו במכון עדים לשיפורים משמעותיים במהלך טיפול בנוירופידבק הכוללים שיפור ביכולת התקשורתית הן ברמה הוורבלית והן ברמה החברתית, הפחתת הנוקשות והחזרתיות, ירידה בכמות התפרצויות הזעם ועלייה ביכולות הקוגנטיביות.
אפילפסיה
מחלת האפילפסיה הינה בעצם קבוצה של הפרעות נוירולוגיות ארוכות טווח המאופיינות על ידי פרכוסים אפילפטיים. פרכוסים אלו הינם אירועים המשתנים מאירועים קצרים וכמעט בלתי ניתנים להבחנה ועד לתקופות ארוכות של רעידות חזקות . הרעידות יכולות לקרות שוב ושוב ללא סיבה בסיסית מידית ומקורן בהתפרצויות בלתי מבוקרות של פעילות חשמלית מוחית.
בחלק ממקרי האפילפסיה ניתן לשלוט כיום על ידי טיפול תרופתי מותאם אך לא ניתן לרפאה על ידי מתן תרופות. בחלק גדול מהמקרים לא ניתן לשלוט בהתקפים גם על ידי מתן תרופות.
חשיבות מכריעה אנו נותנים לאבחון מדוייק במקרים אלו שכן לעיתים מה שנדמה כהפרעת קשב וריכוז נמצא בסופו של האבחון כאפילפסיה המאופיינת בניתוקים ועל כן מקשה על יכולת הקשב והלמידה של האדם.
טיפול באפילפסיה באמצעות טכנולוגיית נוירופידבק קיים בעולם מזה כארבעים שנה . במרבית המקרים האזור במח בו נמצא ההתקף מתאפיין בפעילות חשמלית איטית, בתדר נמוך ובעוצמה גבוהה. טיפול באמצעות נוירופידבק פועל בכדי להסדיר את הפעילות החשמלית באזור זה, באופן כזה שיקשה עליו להתחיל באירוע אפילפטי. במחקרים רבים שנערכו במהלך השנים, בעיקר במקרים בהם האפילפסיה היתה עמידה לתרופות, נמצא כי טיפול בנוירופידבק הווה מעין "חיסון" בפני התפתחות התקפים אפילפטיים וכמותם הופחתה בצורה ניכרת או שנעלמו כליל.​

 
טיקים \ טורט

 

תסמונת טורט מאופיינת בתנועות ובקולות קצרים החוזרים על עצמם באופן לא קבוע, ומוגדרים כטיקים. הטיקים המוטוריים האופייניים לטורט כוללים מצמוץ, תנועות של הלסת, הצוואר, הכתף או אחת הגפיים, והטיקים הקוליים האופייניים הם תנועות רחרוח, קולות כחכוח ונהימות.
התסמונת נמצאת על ספקטרום רחב של הפרעות טיקים בעלות עוצמה ותדירות שונות. הפרעות טיקים שונות מופיעות בקרב 5% מאוכלוסיית הילדים, בעוד תסמונת טורט נדירה הרבה יותר.


תופעת הטיקים מאובחנת כתסמונת טורט בתנאים הבאים:
• הופעת טיקים לפני גיל 18.
• הופעת טיקים במשך שנה לפחות, הכוללים הן תנועות גוף (טיקים מוטוריים) והן קולות או מילים (טיקים קוליים), אך לא בהכרח בו זמנית.
• הופעת טיקים מספר פעמים ביום (לרוב בסדרות), כמעט כל יום. משך התקופה הארוך ביותר ללא טיקים הוא פחות משלושה חודשים.
• הטיקים לא מופיעים כתוצאה מגורם ידוע אחר, כמו פרכוסים או תרופות מעוררות.

 

הופעת הטיקים מושפעת ממספר גורמים הכוללים לחץ פסיכו סוציאלי בחיי היומיום, חרדה, התרגשות ועייפות. דווקא פעילויות הדורשות קשב ושליטה מוטורית עדינה, כמו קריאה בקול, נגינה, ועיסוק בספורט, מעלימות לעתים את הטיקים באופן זמני.
פעמים רבות אנו עדים להופעת טיקים בזמן נטילת תרופה מסוג ריטלין. בחלק מהמקרים הפסקת התרופה תביא להפסקת הטיקים באופן הדרגתי ובחלק מהמקרים הטיקים יימשכו לאחר הפסקת התרופה.

 

באמצעות בדיקת QEEG אנו מאתרים את הפעילות הבלתי תקינה במוח המעידה על ייצור טיקים ועל ידי טכנולוגיית נוירופידבק אנו מאמנים את המוח לשנות את פעילותו וכך בהדרגה נפסק ייצור הטיקים עד לעצירתם המוחלטת.

 
לקויות למידה

 

ליקוי למידה הינו מונח כללי המתייחס לקבוצת הפרעות הטרוגניות המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישת הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, המשגה או יכולות מתמטיות ובשימוש בהם. הפרעות אלו הן פנימיות, ומניחים שהן נובעות מדיספונקציה נוירולוגית מרכזית, ויכולות להתגלות לאורך מעגל החיים. אף שלקות למידה יכולה להתרחש בו-זמנית עם תנאים מגבילים נוספים (פגיעה חושית, פיגור שכלי, הפרעה רגשית או חברתית או תנאים חיצוניים – הבדלים תרבותיים, הוראה לא מספיקה או לא מתאימה) – ליקויי הלמידה אינם תוצאה ישירה של תנאים אלו.

 

לקויות למידה יכולות לבוא לידי ביטוי באופנים שונים ובדרגות חומרה שונות‏. על פי ההגדרה, לקויות למידה משפיעות באופן ישיר רק על מיומנויות אקדמאיות ותפקודי למידה. על כן, הקשיים הראשוניים יבואו לידי ביטוי על פי רוב במסגרת בית הספר‏ ולעתים אף בגן (בפעילויות הכנה לכיתה א'). עם זאת, ישנם מקרים בהם הביטוי הראשוני של לקות הלמידה יתרחש רק בשנות הלימודים המאוחרות, כאשר הדרישות הלימודיות הולכות ומתגברות עד שהן עולות על היכולת של הלומד להתמודד מולן.
באופן תאורטי, אדם עם לקויות למידה ללא קשיים אחרים אמור לתפקד כמו כל אדם אחר בכל פעילות שאינה לימודית (חוגים, תנועות נוער וכו'). למרות זאת, בפועל ישנם מקרים בהם אין זה כך ולעתים ניתן לראות ילדים לקויי למידה שמתקשים גם במצבים אחרים. זאת משום שבדרך כלל נלווים לקשיים הלימודיים הראשוניים גם קשיים רגשיים והתנהגותיים‏. הדבר נובע מההשלכות החברתיות של הלקות והתגובות של הסביבה ולא מהלקות עצמה.

 

ההסבר לכך הוא שללקויות למידה יכולות להיות גם השפעות משניות‏ אשר נובעות מנסיונות התמודדות לא יעילים ומחוויות שליליות שנצברות במהלך ההתנסות בלימודים. מכיוון שהביטוי הראשוני של הלקות מתרחש לרוב בילדות המוקדמת, זהו הזמן שבו נוצרות ההשלכות המשניות שלה. לדוגמה, תלמיד שמתקשה בקריאה עלול לחשוש מאוד מכך שהמורה תבקש ממנו להקריא מול כולם בכיתה. הוא עשוי לפתח תסמינים פסיכו-סומטיים כמו כאבי בטן בבקרים כדי להישאר בבית, או להפריע בכיתה כדי שיוציאו אותו מהשיעור וכך הוא לא יצטרך לקרוא בקול. במקרה זה הפרעות ההתנהגות ותחושת החולי הן לא תוצאה ישירה של לקות הלמידה, אלא תוצאה של התמודדות לא יעילה עם הקשיים על ידי הילד (שאינו מכיר דרך יעילה יותר).
אם מצב כזה נמשך לאורך זמן הוא עלול ליצור מעגל שלילי בו צוות המורים מתייג את התלמיד כבעייתי ולא מסוגל לראות את הפוטנציאל הלימודי הקיים בו. יש לכך השפעה רבה משום ששנות בית הספר הן התקופה בה הילד הצעיר מגבש את אישיותו כאדם בוגר. רגשות כמו תסכול וחשש מכישלון יכולים להשפיע רבות על תפיסת העצמי ועולמו הרגשי של התלמיד. למעשה, כשליש מן הילדים המופנים לאבחון עם בעיות התנהגות ובעיות רגשיות סובלים מבעיות למידה בלתי מזוהות, הגורמות באופן משני לקשיים בתפקוד היומיומי‏ .
על מנת למנוע מצבים כאלו חשוב מאוד לאתר את הלקות בזמן מוקדם ככל הניתן. וכן לקבוע האם ישנם קשיים נוספים נלווים. לכל קושי יש לתת את הטיפול המתאים לו.

 

אבחון QEEG נותן אבחנה מדוייקת ומהימנה לגבי מהות הקושי ומכאן ניתן לטפל בצורה המיטבית בטכנולוגיית נוירופידבק בכל אחד מהקשיים ולשנות את הפעילות המוחית לכוון תקין. לקראת סיום הטיפול אנו ממליצים לפנות להוראה מתקנת על מנת להדביק את הפערים שנוצרו במהלך הלמידה בבית הספר.

 
טיפול בחרדות

 

חרדה הינה מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעים או בלתי מודעים, שהוא חש חסר אונים מולם.
 

לתחושות חרדה ופחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם – תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. הבדל נוסף הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן – פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או ברח, בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה.
 

תחושת חרדה במידה מסוימת, היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ, ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם "חרדת סיגנל", כלומר חרדה המהווה "אזעקה" ומאפשרת להגיב במהירות לאיום ממשי וכך לשרוד). אך ברמות גבוהות שלה, היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת חרדה.

הפרעות חרדה הן קבוצה של הפרעות נפשיות, אשר הסובלים מהן חווים תחושות עזות של חרדה המופיעות בעיתוי בלתי הולם, לא חולפות תוך זמן קצר ומפריעות לניהול חיים תקינים. ניתן לסווג הפרעות חרדה לחרדות כלליות, שאינן תלויות בגירוי ספציפי, או בגירוי שלא יגרום לחרדות אצל רוב בני האדם; ולחרדות מצביות הנובעות ממצב שנראה לרוב בני האדם מאיים, אם כי לא כולם חשים חרדה כתוצאה ממצבים אלו. דוגמה לחרדה מצבית היא "חרדת בחינות" המופיעה בעוצמות שונות אצל אנשים שונים.
 

הסובלים מהפרעת חרדה סובלים במקרים רבים גם מקושי להתרכז בלמודים מכיוון שמוחם טרוד בגורם המפחיד. פעמים רבות ניתנת אבחנה שגויה של הפרעת קשב וריכוז מכיוון שהביטויים הקליניים דומים.
ישנם מקרים בהם התחלואה היא כפולה והאדם סובל הן מחרדה והן מהפרעת קשב וריכוז.

 

אבחון מדוייק על ידי בדיקת QEEG מאפשר הבנה מלאה של מהות הקושי ומכאן גם בניית תוכנית טיפולית מותאמת אישית המביאה לשעורי הצלחה גבוהים ביותר. המטופל בשיטת נוירופידבק מקבל מענה ספציפי וממוקד לקושי ממנו סובל ולאחר מספר לא רב של מפגשים חש הקלה משמעותית ברמות החרדה ובביטוייה הגופניים.

 
טיפול בפוסט טראומה

 

הפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית (או הַלֶּמֶת או הפרעת דחק בתר־חבלתית, באנגלית: Post-Traumatic Stress Disorder, בקיצור: PTSD) היא הפרעה פסיכיאטרית, מתחום הפרעות החרדה, המתפתחת בעקבות חוויית אירוע קשה מאוד (טראומה), מבחינה נפשית או גופנית ונפשית כאחד (לדוגמה, בעקבות צפייה בתאונת דרכים קטלנית או בעקבות פציעה בתאונה כזו).
 

הלוקים בהפרעה מגיבים לרוב, לחוויה זו, בתחושות של פחד וחוסר אונים כמו גם איבוד עניין בדברים אחרים בחייהם ואיבוד הסבלנות לזולתם.ההפרעה משפיעה בדרך כלל על תחומי חיים רבים ופוגעת באופן משמעותי באיכות חייו של האדם ושל סביבתו הקרובה.
הגדרת האירוע כטראומטי משתנה מאדם לאדם, ישנם שילקו בהפרעה אחרי תאונת דרכים קלה, וישנם שיפתחו אותה לאחר פיגוע, התרסקות מטוס ואירועים קשים אחרים. קשה מאד לנבא כיצד ישפיע אירוע מסוים על אדם ספציפי.

 

מקובל להחשיב, כאחד מתת-הסוגים של הפרעה את התגובה לאירועים הקשים, להם נחשפים חיילים במלחמה. תת-סוג זה נקרא "הלם קרב" או "תגובת קרב". אולם, יש הרואים בהלם קרב תופעה ייחודית ושונה מהפרעת הדחק הפוסט-טראומטית, מכיוון שהלם הקרב הוא בדרך כלל קצר-מועד אם הוא מטופל נכון, בעוד שהפרעת הדחק הפוסט-טראומטית היא בדרך-כלל ארוכת-מועד וקשה יותר לטיפול.
 

על ידי ביצוע בדיקת QEEG ניתן ללמוד האם קיים במוחו של הנבדק רישום לאירוע טראומטי כלשהו. הטיפול יהיה דומה לזה שניתן במקרים של הפרעות חרדה בעזרת טכנולוגיית נוירופידבק המוח לומד לשנות את פעילותו הלא תקינה לתקינה וההקלה בסימפטומים הינה משמעותית ביותר.​

 
טיפול בדיכאון

 

דיכאון קליני או דיכאון מז'ורי הינו הפרעה נפשית המאופיינת בדפוס נרחב ומתמשך של מצב רוח ירוד שאליו מתלווים הערכה עצמית נמוכה ואובדן עניין והנאה מפעילויות הנחשבות בדרך כלל מהנות.
 

המונח "דיכאון" משמש לעתים קרובות לציון תסמונת רפואית זו, אבל יכול להתייחס גם להפרעות מצב רוח אחרות שמעורבת בהם תחושת דכדוך, אפיזודות של מצב רוח ירוד שמופיעות כחלק מהפרעה אחרת (כמו בהפרעה דו-קוטבית), או תקופת דכדוך שאינה נחשבת כקלינית, ובלשון היום יום לרגעים של ירידה במצב רוח המהווים חלק משגרת החיים הנורמלית אצל רוב האנשים.
 

דיכאון קליני הוא מצב משתק רגשית המשפיע לרעה על מגוון תחומים בחיי האדם כגון משפחה, עבודה ולימודים, הרגלי אכילה ושינה, ובריאות כללית. האדם נוטה בדרך כלל להסתגרות ולא נוטה לשתף פעולה עם טיפול המוצע לו.
 

הטיפול הרגיל כולל טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון, ובמקרים רבים גם פסיכותרפיה. יעילות ההשפעה של טיפול תרופתי לבד נמצאה מובהקת רק במקרים של דיכאון חמור.‏ אשפוז עלול להיות נצרך כשמעורבת הזנחה עצמית או סיכון משמעותי לפגיעה עצמית או בזולת. לעתים נדירות מטפלים בנזעי חשמל.
 

טיפול בטכנולוגיית נוירופידבק נמצא יעיל ביותר בשיפור מצב רוחם של הסובלים מדיכאון. הוא מביא לעלייה בתפקוד הכללי וברמת המוטיבציה ובמקרים רבים משחרר מהצורך לנטילת תרופות.​

 
טיפול בהפרעה טורדנית כפייתית

 

טורדנות כפייתית, או הפרעה טורדנית-כפייתית (בלעז: הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית OCD ), היא הפרעה נפשית המסווגת כהפרעת חרדה. היא מתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות – המרכיב האוססיבי, וכן בביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש את המחשבות הבלתי-רציונליות – המרכיב הקומפלסיבי. הסובלים מההפרעה מדווחים כי המחשבות הטורדניות גורמות להם חרדה, אך הם מסוגלים רק בקושי להסיח את הדעת מהן. הפעולות הטקסיות מפחיתות את החרדה, אולם לזמן קצר, והן גורמות סבל וטרחה כשלעצמן. הימנעות מהפעולות הטקסיות מעצימה מאוד את תחושת החרדה ויוצרת תחושת דיכאון.
 

לעתים הקשר בין החרדה לבין המעשה שבעקבותיה הוא קשר שנראה כמו אמונה תפלה. למשל, אדם עלול לחשוב שהוא יצליח בראיון עבודה רק אם לאורך כל הדרך אליו יקפיד שלא לפסוע על המרווח שבין המרצפות. אם בטעות תיגע רגלו במקום האסור, ישוב על אחוריו ויעשה את אותם צעדים שוב.
האדם הסובל מההפרעה ברוב המקרים מודע לחלוטין לאי-הרציונליות של המחשבות או המעשים הללו, ואינו מאמין באמת באותן "אמונות תפלות". אך למרות ההבנה שאין בהן ממש, הוא אינו מסוגל להיפטר מהמחשבות האובססיביות, והן יוסיפו להציק לו עד אשר יבצע את המעשה הקומפולסיבי.
הסובלים מההפרעה מתקשים מאד בתפקודם היומיומי וגם סביבתם הקרובה מושפעת קשות.

 

טיפול בטכנולוגיית נוירופידבק מביא לשינוי בפעילות החשמלית המוחית הלא תקינה ומכאן להפחתה משמעותית בסימפטומים הלא רצויים עד להעלמתם כליל.

 
טיפול בירידה קוגנטיבית

 

עם העלייה בגיל מתרחשת באופן טבעי ירידה קוגניטיבית קלה (Mild Cognitive Impairment). זוהי אינה בהכרח התחלה של דמנציה אלא מצב בו קיימות תלונות אודות ירידה קוגניטיבית כגון הפרעת זיכרון, והממצאים בבדיקה תומכים בכך, אך אין ירידה תפקודית או שהיא מינימאלית ביותר. האדם נותר עצמאי באופן עקרוני ואיננו מראה את תסמונת הדמנציה.

 

במקרים אלו ישנה יכולת למוח לשפר את יכולותיו התפקודיות על ידי שימוש בטכנולוגיית נוירופידבק. לציין כי לא מדובר במקרים בהם מדובר בתחילתה של מחלת האלצהיימר.​

 
ללא תרופות.  ללא תופעות לוואי.  תוצאות ארוכות טווח.  שיטה טכנולוגית פרי פיתוחה של NASA

neurotherapy